מאמרים

פיסורה אנאלית (anal fissure) היא מחלה נפוצה של פי הטבעת, הגורמת לסבל רב ללוקים בה. בפיסורה נוצר סדק (או חתך) בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. ברוב המקרים הקרע נוצר בדופן האחורית שלו, ובאחוזים בודדים בלבד בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל.

הסיבה העיקרית להופעת הפיסורה היא בדרך כלל עצירות קשה ומעבר של צואה קשה, שגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לסוגר הפנימי של פי הטבעת, וגורמת לכאב שיוצר התכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי. סיבות נוספות להיווצרות הפיסורה הינם לחץ מוגבר של הסוגר הטבעתי הפנימי ומחלת קרוהן (מחלה דלקתית של מערכת העיכול).

כתוצאה מהכאב נוצר מעגל המוביל להתכווצות השריר ועצירות, הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ, שגורם בתורו לפציעה של הרירית. אזור פי הטבעת, באופן טבעי, מזוהם על ידי חיידקי המעי, ולכן לעתים מצטרף לתהליך זיהום, המונע את ריפוי הפיסורה.
התסמין האופייני ביותר לפיסורה הוא כאב עז בפי הטבעת, המתגבר במיוחד בזמן היציאה ולאחריה ונמשך מספר שעות. הכאב לפעמים מלווה בדימום קל, גירוי וגרד.

קיימים שני סוגים של פיסורה, אקוטית או חריפה, אשר מופיעה וחולפת תוך 3 שבועות באופן ספונטני. אם תוך 3 שבועות הפיסורה לא החלימה, היא הופכת לכרונית.

• ריכוך היציאות, כך שלא יפצעו שוב ושוב את האזור

• הרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגיים

ניתוח לטיפול בפיסורה מתבצע בהרדמה כללית או אזורית, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ) (Iateral sphincterotomy), ובכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), שהוא האחראי על כ- 10% - 15% מיכולת השליטה בצואה.

ברוב המכריע של המקרים הניתוח אינו משפיע על יכולת השליטה. עם זאת, אם קיימת הפרעה בשליטה על סוגר פי הטבעת - חשוב להודיע על כך לרופא טרם הניתוח. אחוזי הצלחת הניתוח עומדים על כ-95%, ריפוי תוך 3 שבועות מיום הניתוח. הניתוח כרוך לרוב באשפוז של יום אחד.

ככל פעולה כירורגית פולשנית, גם ניתוח לתיקון פיסורה איננו חף מסיכונים ומסיבוכים. הסיבוכים הספציפיים לניתוח בטווח הקצר הם: דימום, כאבים, זיהום ומורסה, אי שליטה זמנית על גזים או צואה. פחות מ- 1% מהמטופלים יחוו אי שליטה על גזים או צואה לטווח הארוך.

בדרך כלל, הכאב נעלם מיד או תוך ימים בודדים לאחר הניתוח, וההחלמה המלאה מתרחשת כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך טיפול במרככי צואה ולשמירה על ניקיון האזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. הניתוח פותר את הבעיה אצל יותר מ-90% מהמנותחים. כדי להפחית את הסיכון לחזרת הבעיה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.